הסורה שמה את שמו מהמילה דוכאן המופיעה בפסוק 10.
גם לא ניתן היה לקבוע את תקופת ההתגלות שלה מכל מסורת אותנטית, אך מהעדויות הפנימיות של הנושא עולה כי גם סורה זו נשלחה באותה תקופה בה נחשפה סורה זוכרוף ועוד כמה סורות קודמות. עם זאת, סורה זו נדחתה מעט אחר כך.
הרקע ההיסטורי שלו הוא זה: כשאנשי מאמינים של מכה נעשו יותר ויותר אנטגוניסטים ביחסם והתנהגותם, התפלל הנביא הקדוש: הו אלוהים, עזרו לי עם רעב כמו רעב יוסף. הוא חשב שכאשר העם ייפגע באסון, הם יזכרו את אלוהים, ליבם יתרכך והם יקבלו את הפצירה.
אללה נתן את תפילתו, וכל הארץ הוטלה על ידי רעב כה נורא, עד כי העם היה במצוקה קשה. סוף סוף הגיעו כמה מראשי הקוריאשים שביניהם הדרת עבדאללה בן מסוד במיוחד את שמו של אבו סופיאן אל הנביא הקדוש וביקשו ממנו להתפלל לאללה שיגאל את אנשיו מהאסון. בהזדמנות זו אללה שלח את סורה זו.
בערבית 'סורה דוחאן' נקרא 'סורה עד דוחאן'.
עדכון אחרון בתאריך
18 באוג׳ 2023