סורת א-דוחה (ערבית: "צחי", "שעות הבוקר", "בוקר בהיר") הוא סורה 93 של הקוראן עם 11 איאת. הסורה לוקח את שמה Ad-Duhaa מן המילה הראשונה.
סורה זו, שהיא אחת הסורות המאקניות, על פי כמה סיפורים, נחשפה לאחר פרק זמן קצר שהתגלה בהתגלות, והנביא הקדוש (S) חיכה בדאגה לבואו, כי האויבים נעשו מתועבים והחלו לרכל. ואז, פסוקים ירדו עליו, כמו גשם מרענן ונתן לו כוח חדש, אשר חדל אויביו התגרויות.
סורה זה מתחיל בשתי השבועות ולאחר מכן מודיע הנביא הקדוש (S) של החדשות הטובות שאללה מעולם לא נטש אותו ולא השאיר אותו לבד.
זה מוסיף כי, בקרוב, אללה יספק לו כל כך בשפע שהוא יהפוך תוכן.
ובפסוקים האחרונים של הסורה, הוא מזכיר לנביא (S) את חייו הקודמים כדי להמחיש כיצד אללה תמיד העניק לו את הטיפול האוהב בו וברגעים הקשים ביותר תמכה בו בעבר ולכן עתידו היה בטוח .
לכן, בסוף הסורה. הוא מציע לו, (מתוך הערכה לגדולים) להיות אדיב עם היתומים והנצרכים, וכך:
"לכן לא להתייחס יתומים עם קשיחות,"
"ולמי ששואל, לא דוחה"
"ובנוסף על השפע של אדונך, לעשות להכריז (זה)".
לתורה של סורה זה די לומר שיש מסורת מסופר הנביא הקדוש (S) אשר אומר:
"מי שמדבר את הסורה הזאת יהיה בין אלו שאללה מרוצה, וייתכן שמוחמד (S) יתערב למענו, והוא יזכה בעשרה מעשים טובים לכל יתום או נזקק (או לעותר)".
כל המעלות האלה הן למאמין שמדקל את הסורה ופועל עליה.
ראוי לציין כי על פי סיפורי רבים זה Surah ואת הבא, אינשירה הם ביחד סורה אחת; ומאחר שבתפילה אנחנו צריכים לדקלם סורה שלמה אחרי סורה אל חמד; אז, ב לדקלם את זה סורה הבא יש להוסיף גם.
(רעיון דומה ניתן לסורה אל-פיל ולסורה קוריש)
ואם אנחנו חושבים היטב על התוכן של שני Suras אלה, אנו יכולים לראות את היחס ההדוק של הנבדקים שלהם ולמצוא כי הם בהחלט יחד, למרות הפנייה:
"בשם אללה, הטוב, הרחום"
מפריד אותם לשתי סורסות.
יש להתייחס לספרים של תורת ההלכה כדי לענות על שאלות כגון: 'האם שתי הסורות האלה זהות בכל הכבוד', או 'האם עלינו להתייחס אליהן כאל סורה אחת בתפילה'? בכל מקרה, הסכמה של חוקרים מסכימים כי, בתפילות, אנחנו לא יכולים לדקלם רק אחד משני סוראס.
עדכון אחרון בתאריך
2 בספט׳ 2023