הוא ישב בשקט על ספת המשרד שלו ... הכפתור הראשון בחולצתו היה פתוח לשרירי החזה המסיביים והנוקשים שלו ...
המשרד משך קלות באצבעותיו ומוחו נחטף ליקום אחר ולממלכה אחרת .. !!
מוחו נחטף על ידי הפיה הקטנה ההיא מאז הפעם הראשונה שעיניו נפלו עליו, כך נפשו רוחו היבשה בין אגרופיו ...
אתה מוחץ אותו על ידי התעלמות ממנו ..
עם הפחד המוצדק שלה מזה ...
הוא מעולם לא איחל לאף אחד אחר ... אלא שיהיה בבעלותו .. לאכול אותו כמו לטרוף ממתקים !! ...
הוא לא רצה ולא קיבל דבר! ...
עדכון אחרון בתאריך
30 ביוני 2019