השלישי הזה נלמד במהלך חזון שהייתה לאחות פאוסטינה ב-13 בספטמבר 1935: "ראיתי מלאך, המוציא לפועל את זעמו של אלוהים, עומד להגיע לארץ. התחלתי להפציר באלוהים עבור העולם במילים I בזמן שהתפללתי כך. , ראיתי שהמלאך נטוש, ולא יכול עוד להוציא לפועל עונש צודק".
למחרת קול פנימי לימד אותו את התפילה הזו אל חרוזי המחרוזת.
כשחוטאים קשוחים מדקלמים, אמלא את נפשם בשלווה, ושעת מותם תהיה מאושרת. כתבו לנשמות הבעייתיות הללו: כאשר הנשמה רואה ומכירה בחומרת חטאיה, כאשר כל תהום האומללות שבה שקעה, אל תתנו לעצמה להתייאש, אלא תניחו להשליכה בביטחון לזרועותיהן של רחמי, כתינוק בזרועות אמו היקרה. לנשמות אלו יש זכות עדיפות על לבי הרחום. שאף נפש שפנתה לרחמי לא תתאכזב או תחווה".
"כשהם יתפללו מחרוזת התפילה הזו עם הגוססים, אני אשאר בין האב לבין הנשמה הגוססת, לא כשופט צודק, אלא כמושיע רחום."
מחרוזת התפילה כוללת גם התבוננות בכמה קטעים בחיי ישו ואמו מרי, אשר על פי תורת הכנסייה הקתולית, רלוונטיים במיוחד לתולדות הישועה ונקראים "תעלומות".
המחרוזת חולקה באופן מסורתי לשלושה חלקים שווים, עם חמישים חרוזים כל אחד ואשר, מכיוון שהם מתאימים לחלק השלישי, נקראו מחרוזת תפילה.
עדכון אחרון בתאריך
31 ביולי 2025