בוב הוא אדם רגיל שחי חיים מדודים פשוטים. בחוץ באמצע דצמבר יורד מעט שלג. לאחר שעצר עבור מצרכים וחפיסה גדולה של גלידה לבתו, בוב עוזב את החנות ועומד ללכת למכונית, אבל אז הוא מחליק, נופל ובוא נצא מהעגלה המלאה. העגלה מתגלגלת ומתנגשת באדם מבוגר אך לבוש היטב וממלכתי למראה, ומפילה אותו ארצה. בוב מנסה לקום ולרוץ לעזור לאיש, אך כהרף עין הכל מסביב קופא, העננים מתעבים וערפל כהה עקוב מדם עוטף את האזור. אין לו זמן להתאושש, בוב מביט בזקן ונחרד, דמות כהה עם עיניים אדומות בוהקות עולה מעל האדמה, פותחת את פיו ואומרת בקול מפחיד:
פרחח מעורר רחמים, אני אמנע ממך את המראה האנושי שלך, אתה לנצח תנסה לצאת מהלולאה הסגורה של העונש ורק תקווה לגאולה מסבל תרגש אותך!
לפני שהדמות האפלה יכולה לסיים, בוב מרגיש את עצמו מתחיל להיכשל, נופל מתחת לאדמה ומתחיל להתהפך. מרגיש כאב מדהים, בוב נוחת על רגליו החדשות במערה זוויתית...
עדכון אחרון בתאריך
24 בספט׳ 2025