תכונותיו הבולטות של הנביא מוחמד, (א') נאמרו בקוראן מנקודות מבט שונות. במקום אחד נאמר:
{هُوَ الَّذِي بَعَثَ فِي الْأُمِّيِّينَ رَسُولًا مِنْهُمْ يَتْلُو عَلَيْهِمْ آيَاتِهِ وَيُزَكِّيهِمْ وَيُعَلِّمُهُمُ الْكِتَابَ وَالْحِكْمَةَ وَإِنْ كَانُوا مِنْ قَبْلُ لَفِي ضَلَالٍ مُبِينٍ} [الجمعة: 2]
"הוא זה ששלח בין הבלתי נכתבים שליח (מוחמד, ר''ל) מביניהם, קורא להם את פסוקיו, מטהר אותם (מטינופת אי האמונה והפוליתאיזם), ולימד אותם את הספר (הקוראן הזה, חוקים איסלאמיים ופסיקה אסלאמית) ואל-היקמה (אס-סונה, דרכים משפטיות, פעולות פולחן של הנביא מוחמד, PBUH). ובאמת שקודם לכן היו בטעות גלויה" [אלג'ומעה: 2].
ובכל זאת, במקום אחר קוראים:
{لَقَدْ كَانَ لَكُمْ فِي رَسُولِ اللَّهِ أُسْوَةٌ حَسَنَةٌ لِمَنْ كَانَ يَرْجُو اللَّهَ وَالْيَوْمَ الْآخِرَ وَذَكَرَ اللَّهَ كَثِيرًا} [الأحزاب: 21]
"אכן, בשליח אללה (מוחמד, ר') יש לך דוגמה טובה ללכת אחריו למי שמקווה לאללה וליום האחרון, וזוכר את אללה הרבה" [אל-אחזאאב: 21].
כל ההצהרות הללו מדגישות בבירור שהנביא מוחמד (ה') הוא מקור האור שממנו המוסלמים צריכים לקבל הדרכה. הם צריכים לחקות את אופיו המופתי ולקחת את חייו המוסריים כאידיאלים. זו הדרך שמבטיחה הצלחה למוסלמים בשני העולמות וזו הדרך בה מאמצים המוסלמים המודרכים בצדק. בכל פעם שמוסלמי סוטה ממנה, הוא בוודאי נוטש את דרך הישר.
אם מוסלמי רוצה לקרב את חייו למודל של הנביא, חייבות להיות בו שתי תכונות. ראשית, צריך להיות לו התקשרות עמוקה עם הנביא (ר''ה) שתאפשר לו להחזיק את הנביא (ר''ל) יקר לליבו מכל שאר העולם. צריכה להיות לו אהבה כנה לנביא - סוג האהבה שהיתה לו החברים. הם הקריבו בשמחה את חייהם למען אהבת הנביא. כאשר נשאל בן לוויה אם הוא אוהב לראות שהוא נחסך מעונש מוות והנביא שלו (ה') נתלה במקומו, הוא ענה שהוא אפילו לא ישקול אפשרות שהוא ניצל, ובמקום זאת, של הנביא שלו. רגל נקרעה בקוץ. חסן בן תאב אנסארי, בן לוויה, כתב באחד מצמדי המילים שלו:
لِعِرْضِ مُحَمَّدٍ مِنْكُمْ وِقَاءُ فَإِنَّ أَبِي وَوَالِدَهُ وَعِرْضِي
"כבודו של אבי, אבי ושלי כולם כאן כדי להגן על כבודו של הנביא"
שנית, יש לנסות לחקות את המודל של הנביא בצורה הטובה ביותר. עליו לנסות ללמוד על הצטיינותו המוסרית של הנביא - אהדתו עם בני האדם, היושר שלו במגעיו, רצונו להיטיב עם מי שפגע בו, הדאגה שלו לחפש את רצונו של אללה, תשומת הלב שלו לעולם הבא, רצונו לעשות טוב. לעזור לכל אחד ככל האפשר בכל הקשור לחיים האלה כמו גם לחיים שלאחר מכן - כדי שיוכל לקחת ממנו הדרכה בכל תחומי החיים. עליו לנסות בשקיקה להשיג ידע על האופן שבו התייחס הנביא באהבה לבני אדם, לקרוביו בחביבות ולכל האחרים באהדה. הוא צריך גם לחקור כיצד הנביא (ה') עשה מאמצים לעודד אנשים להתעלות מוסרית ולהשגת הנאתו של אללה ושכנע אותם להתרחק ממעשים שאינם מוצאים חן בעיניו.
שני התנאים הללו - אהבה אמיתית לנביא ומאמץ כנה ללמוד על אורח חייו כדי לחקות את המודל שלו - נדרשים על מנת שמאמין יחזק את אמונתו ויפאר את חייו. ללא מילוי תנאים אלה הוא עלול לעולם לא להשיג את מטרתו. אם לומדים על חיי הנביא (ר''ל) אבל לא מחקים את אורח חייו, הטענה שלו בדבר אהבת הנביא (ר''ל) אינה מתקיימת. לפעמים מוסלמי טוען שהוא באמת אוהב את הנביא, אבל הוא אף פעם לא מנסה ללמוד על חייו של הנביא ואינו מתאמץ לחקות אותו. כיצד ניתן להתייחס לטענה שלו בדבר אהבה כנכונה?
עדכון אחרון בתאריך
16 באוג׳ 2024