כשדה ידע אינטגרטיבי עצמאי, ה- NLP צמח מתוך דגמים שונים של פסיכולוגיה מעשית, תוך שילוב כל הטוב ביותר מבחינה יישומית.
בתחילה, NLP היה אקלקטי מאוד, אך עם הזמן רכש מתודולוגיה עוצמתית, המבוססת במידה רבה על האפיסטמולוגיה של גרגורי בייטסון ותורת הטרנספורמציות שלו, עובדת על האקולוגיה של הנפש, תיאוריית התקשורת, כמו גם התיאוריה של הסוגים ההגיוניים של ברטרנד ראסל, שהפך לאב-טיפוס של הרמות הלוגיות ב- NLP.
בשלב הראשון של התפתחות ה- NLP זה התחיל בהדמיה של פריץ פרלס, מייסד הטיפול בגשטלט, תוך התחשבות בכל הגישות והעקרונות הבסיסיים של פסיכולוגיית הגשטלט.
לכן, הדרך בה NLP בוחנת דפוסי התנהגות ונפש נובעת במידה רבה משיטת הגשטאלט. "מודל" נוסף היה המהפנט המפורסם מילטון אריקסון, שהשתמש בעבודותיו בתבניות לשוניות מיוחדות שיצרו מצבי טראנס בעומקים שונים.
ג'ון גרינדר השיג את הדוקטורט שלו בבלשנות, באמצעות עבודתו של נועם חומסקי, ולכן ברור למדי שצריך לייחס את הבלשנות לשורשים המדעיים של ה- NLP.
מחברי ה- NLP יצאו מהרעיון שהתהליכים הפנימיים של חוויה סובייקטיבית משתקפים במבנים דיבור ובשפה.
- פסיכולוגיה של מערכות יחסים
- פסיכולוגיה של השפעה
- פסיכולוגיה של הצלחה
עדכון אחרון בתאריך
21 בדצמ׳ 2021