פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי הוא סופר, עיתונאי ופילוסוף רוסי. הוא אחד הסופרים והסופרים המפורסמים ביותר ברחבי העולם. הרומנים שלו מכילים הבנה עמוקה של נפש האדם ומספקים ניתוח תובנות של מצבה הפוליטי, החברתי והרוחני של רוסיה במאה התשע-עשרה, ועוסקים במגוון נושאים פילוסופיים ודתיים.
הסופר הרוסי הגדול פיודור דוסטויבסקי התפרסם במגוון רחב של מיטב הרומנים בעלי הטבע האנושי המשלבים ערך ספרותי וערך אסתטי, והוא הצליח לצלול דרכם אל מסתורי נפש האדם ולתאר את התמורותיה בין התעלות כלפי סגולה ונפילה לרעה, בין אמונה לאתאיזם וכו'. סגנון ספרותי מקסים שמושך קוראים.
יצירותיו תורגמו לשפות רבות והרעיונות והדמויות שלה הפכו לחלק מהמורשת הרוחנית של האנושות. הדבר היקר ביותר במורשתו הוא הרומנים שלו. שני הרומנים - פשע ועונש - האחים קרמזוב, אשר ביטאו במלואם את הפילוסופיה של הסופר, היו מפורסמים במיוחד בעולם.
על פיודור דוסטויבסקי:
הוא נולד בשנת 1821 לספירה, והיה בנם השני של מיכאיל ומריה דוסטויבסקי, אביו היה מנתח בבית החולים לעניים מרינסקי עד שפרש והפך לאלכוהוליסט.
שהותו של אביו בבית החולים מרינסקי, הממוקם בשכונות הגרועות ביותר של מוסקבה, השפיעה עליו מאוד, שכן הוא שוטט שם בין העניים וראה את האומללות שבה חיו. התצפיותיו על כל העוני והעליבות הללו באו לידי ביטוי ב כתביו המאוחרים יותר, שכן דמויות הרומנים שלו היו מפורסמות באומללותן ובעליבותן.
הוא נהנה ועדיין זוכה לתהילה בינלאומית רחבה, ויצירותיו תורגמו לשפות רבות, ודמויות הרומנים שלו הפכו למורשת רוסית שהוא גאה בה.
הוא עבד כסגן מהנדס והחל לפרסם את הרומנים שלו, והגיש את התפטרותו מתפקידו כאשר חש שהקריירה הצבאית שלו עלולה להוות איום על הקריירה הספרותית שלו, במיוחד כשעשה את דרכו במרכז הספרותי ויצירותיו החלו להופיע ולפרוח.
בריאותו התדרדרה ב-1877, כיוון שהוא סבל מאפילפסיה וסובל מהתקפים קשים בתקופה זו, ובזמן זה כתב את זיכרונותיו.
פיודור דוסטויבסקי נפטר ב-1881 ממחלתו, ועל קברו חרוט ציטוט מבשורת יוחנן: "באמת, באמת, אני אומר לכם, אם גרגר חיטה לא נופל לאדמה וגדל, הוא נשאר לבדו. , אבל אם הוא מת, הוא נושא הרבה פירות."
עדכון אחרון בתאריך
28 בספט׳ 2025