גורדי השחקים נראים כולם זהים ויוצרים עיר אחת; עיר אחת אינסופית, בה אין הבדלים.
כשאתה טס בעיר, אתה מקרין תמונות בודדות על גורדי השחקים, אשר נלכדים אוטומטית במצלמה מהסביבה שלך.
ככה מעצבים את העיר בזהות. אבל זה מתפרק שוב, ברציפות.
רקע כללי
"לא מקום" מצביע על אובדן זהויות באמצעות התקדמות טכנולוגית וגלובליזציה ומציב את השאלה מה המשמעות של הדמיון ההולך וגובר של ערים, מרכזי קניות וסחורות.
"לא מקום" מוצג בצורה ויזואלית ומושגית למציאות מדומה את מה שמארק אוגה מתאר בספרו ובמאמרו "לא מקומות". לדברי אוגה: "מודרניות-על מייצרת מקומות שאינם משמיעים, כלומר חללים שאינם בעצמם מרחבים אנתרופולוגיים ואינם משתלבים במקומות קדומים יותר (...) עולם בו אנשים נולדים בקליניקה ומתים בבית חולים, שם נקודות מעבר וזמניות זמניות משכנות מתפשטות בתנאים מפוארים או לא אנושיים (רשתות מלונות וסקוואטים, מועדוני נופש ומחנות פליטים, ...); שם מתפתחת רשת צפופה של אמצעי תחבורה, שגם הם חללים מיושבים; מקום בו הרגלים של מתקשרים ללא מילים, דרך מחוות, עם סחר מופשט, בלתי אמצעי (כלומר עסקאות בכרטיסי אשראי); עולם המוקף בכך על ידי אינדיבידואליות בודדת ".
נקודות זכות
מארק לי, אנטוניו זי (מפתח VR), פלוריאן פאיון (מפתח VR) ושריבין סרמי (סאונד)
אתר אינטרנט
http://marclee.io/en/nonplace/
עדכון אחרון בתאריך
8 בספט׳ 2023