כתב ויתור: יישום זה אינו מזוהה עם או מייצג של ישות ממשלתית כלשהי. זוהי פלטפורמה פרטית שפותחה למטרות חינוכיות. כל מידע או שירות המסופקים על ידי אפליקציה זו אינם מאושרים או מאושרים על ידי רשות ממשלתית כלשהי. מקור תוכן: https://lddashboard.legislative.gov.in/actsofparliamentfromtheyear/code-criminal-procedure-act-1973
קוד סדר הדין הפלילי (CrPC) הוא החקיקה העיקרית בנושא ההליך לניהול המשפט הפלילי המהותי בהודו. הוא נחקק ב-1973 ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 1974.[2] הוא מספק את המנגנון לחקירת פשע, תפיסת חשודים בפלילים, איסוף ראיות, קביעת אשמה או חפותו של הנאשם וקביעת עונשו של האשם. בנוסף, הוא עוסק גם במטרדי ציבור, מניעת עבירות ומזונות אישה, ילד והורים.
נכון לעכשיו, החוק מכיל 484 סעיפים, 2 לוחות זמנים ו-56 טפסים. הסעיפים מחולקים ל-37 פרקים.
הִיסטוֹרִיָה
בהודו של ימי הביניים, לאחר הכיבוש על ידי המוסלמים, נכנס החוק הפלילי של מוחמד לרווחה. השליטים הבריטיים העבירו את חוק ההסדרה משנת 1773 שבמסגרתו הוקם בית משפט עליון בכלכותה ולאחר מכן במדרס ובבומביי. בית המשפט העליון היה אמור להחיל את החוק הפרוצדורלי הבריטי תוך הכרעה בתיקים של נתיניו של הכתר. לאחר המרד של 1857 השתלט הכתר על הממשל בהודו. קוד סדר הדין הפלילי, 1861 הועבר על ידי הפרלמנט הבריטי. הקוד של 1861 המשיך לאחר העצמאות ותוקן ב-1969. הוא הוחלף לבסוף ב-1972.
סיווג עבירות לפי הקוד
עבירות ניתנות לזיהוי ולא ניתנות לזיהוי
מאמר ראשי: עבירה ניתנת לזיהוי
עבירות מוכרות הן אותן עבירות שבגינן רשאי שוטר לעצור ללא צו בית משפט בהתאם ללוח הראשון של הקוד. במקרים שאינם מוכרים השוטר רשאי לעצור רק לאחר אישור כדין בצו. עבירות שאינן ניתנות לזיהוי הן, בדרך כלל, עבירות פחות חמורות יחסית מעבירות הניתנות לזיהוי. עבירות הניתנות לזיהוי שדווחו לפי סעיף 154 Cr.P.C בעוד עבירות שאינן ניתנות לזיהוי שדווחו לפי סעיף 155 Cr.P.C. בגין עבירות שאינן ניתנות לזיהוי הסמכות השופטת ליטול ידיעה לפי סעיף 190 Cr.P.C. לפי סעיף 156(3) Cr.P.C השופט מוסמך להורות למשטרה לרשום את התיק, לחקור אותו ולהגיש את הפרשה/דו"ח לביטול. (2003 P.Cr.L.J.1282)
זימון-תיק וצו-תיק
על פי סעיף 204 לקוד, שופט המודע לעבירה הוא להוציא זימון להתייצבותו של הנאשם אם התיק הוא תיק הזמנה לדין. אם נראה כי מדובר בתיק צו צו, רשאי הוא להוציא צו או הזמנה לדין, לפי ראות עיניו. סעיף 2(w) לקוד מגדיר תיק זימון כמקרה המתייחס לעבירה, ואינו תיק צו. סעיף 2(x) לקוד מגדיר מקרה צוו כמקרה המתייחס לעבירה שדינה מוות, מאסר עולם או מאסר לתקופה העולה על שנתיים.
עדכון אחרון בתאריך
28 ביולי 2024