זוהי מסעדת סושי החבויה בסמטאות האחוריות של וינה, המוכרת רק למי שיודע.
החנות מנוהלת על ידי בעל חתול מכובד. היום, כמו תמיד, הוא לבוש בקפידה ומחכה בשקט ללקוחות מאחורי הדלפק.
הראשון שמגיע לשעת פתיחת החנות הוא חתול טאבי חום, לקוח קבוע. בדרך כלל הוא פותח את דלת ההזזה בחבטה, אבל היום משהו נראה אחרת.
חתול רגיל: "אתה פתוח היום, מיאו?"
חתול הבעלים: "כמובן. אתה נראה קצת פחות אנרגטי מהרגיל. מה לא בסדר?"
חתול רגיל: "טוב, זה העניין. אני לא מצליח להוציא את השיר ששמעתי בהופעה אמש מהראש שלי..."
חתול בעלים: "אוי, איזה שיר זה?"
חתול רגיל: "אני חושב שזה היה... משהו שנקרא עין קליין."
הבעת פניו של בעל החתול הופכת לפתע רצינית למשמע המילים הללו.
חתול הבעלים: "אני מבין, 'Eine Kleine Nachtmusik'. זה השיר שהבעלים הקודם ניגן במסעדת הסושי הוותיקה בווינה שבה הכשרתי בצעירותי, כדי לשלוט במהות הסושי".
בעודו אמר זאת, החתול הבעלים עצם את עיניו בנוסטלגיה וייצב בשקט את נשימתו. לאחר מכן, הוא קם ושלף שרביט מאחורי הדלפק.
חתול הבעלים: "סושי שנעשה לפי הקצב של השיר הזה הוא לא רק טעים. הוא הופך ל'סושי מלא נשמה' שמרגיע את הנשמה ונותן לך אנרגיה למחר. היום, כאירוע מיוחד, אראה לך את המהות של זה".
החתול הקבוע בהה בריכוז בתנועותיו של החתול הבעלים, בעיניים פעורות.
חתול הבעלים הרים את השרביט והחל לזמזם בשקט את המנגינה.
חתול בעלים: "מיאו... מיאו מיאו... מיאו מיאו מיאו מיאו..."
כמו בתגובה לקול, "Eine Kleine Nachtmusik" המלכותי מהדהד ברחבי המסעדה.
ידיו הזריזות של החתול הבעלים מתחילות לנוע עם המוזיקה הקצבית. הוא יוצר את האורז, מניח את התוספות ומשלים את הסושי בזו אחר זו בתזמון מושלם, כמעט כאילו רוקד.
"דפוק, דפוק, דפוק..."
גם צליל הסכין משתלב במוזיקה.
חתול לקוח קבוע: "מממ, כל כך טעים...! הלב שלי מרגיש כל כך שלם!"
וכך, חתול הבעלים רוכב על הקצב של "Eine Kleine Nachtmusik" כדי ליצור "סושי מלא נשמה" התואם את המצב הרגשי של כל לקוח.
>>>תודה מיוחדת!
BGM:
https://mmt38.info/arrange/morzalt/
SE:
https://maou.audio/
https://soundeffect-lab.info/sound/anime/
גוֹפָן:
https://goodfreefonts.com/766/#google_vignette
עדכון אחרון בתאריך
1 באוק׳ 2025