הסיפור... הרומן... התיאטרון... השירה... אדרבא, כל הכתבים היצירתיים מעולם לא היו רחוקים מהמציאות החיה... אדרבא, הם מציאות במסווה של דמיון שהדמיון שלנו מוביל אליה.
בזמן שכתבתי את הרומן הזה, לא התרחקתי מהמציאות הזו, ויחד עם זאת, לא השארתי את הדמיון לכבול אותי אליו במה שאני כותב.
הקורא הנבואי ירגיש מה אמיתי ומה דמיוני מעורבב בו, ואני לא רוצה לומר לו היכן הוא מוצא את המציאות, ואיפה הוא מחפש בדיה... כי זו החרמת דעתו, מחשבתו, דמיונו ויצירתו. טַעַם.
את זה אני משאיר לקורא הנבואי... עם זאת, אני מבקש ממנו תירוצים כשאני אומר: ההודעות והשיחות ברומן באינטרנט חפות דמיון, עד כדי כך שהשארתי אותן כפי שהן ומה הן מכילות. של מונחים דיבוריים.
תודה
מְחַבֵּר
דאוד סלמאן אל-שווואיי
עדכון אחרון בתאריך
20 בדצמ׳ 2021